אז למה כולם אוהבים קפה אתיופי, יש תשובה לכך ולא זה לא בגלל שזוהי ארץ מוצאו של הקפה וגם לא בגלל התרבות האתיופית שסובבת סביב בני העם וגם לא בגלל טקסי הבונה.ברור שלכל אלה יש משקל רב, הערכה ואהדה אך ישנה סיבה הגיונית לכך שקפה אתיופי פשוט תמיד טעים.
אם יש לכם קרוב בעל בית קפה או בית קלייה או סתם אחד שעוסק בתעשיית הקפה תשאלו אותו האם הביקוש לקפה אתיופי גבוהה ומיד תענו בחיוב,לקוחות מגיעים לבית הקפה ושואלים ״יש לכם קפה אתיופי?״
גם אנחנו בתור בית קלייה יכולים לומר שכאשר אנו מזמינים קפה ירוק נזמין שלל קפה ממדינות ואזורים שונים בעולם ותמיד נדאג שיהיה לנו קפה מאתיופיה,כי אנחנו יודעים שקפה מאתיופיה יהיה טוב מעניין ובעל טעמים מיוחדים על בטוח.
כל עוד הוא רשום תחת הקטגוריה HEIRLOOM 95% שהוא יהיה מוצלח.
אז מזה בעצם המילה הזו? מה היא אומרת? ולמה היא מוזכרת תחת הרובריקה של זן?
ברוב חוות הקפה בעולם מעבדים את הקפה בחווה עצמה.במאמר זה לא ניכנס לזה לעומק אך לאלה שלא יודעים נוסיף שבגדול עיבוד הקפה הוא הטיפול בו אחרי הקטיף (שטיפה / ייבוש עם הקליפה / ייבוש עם הריר הטבעי של הצמח / או התססות למיניהן).
דוגמה
ניקח לדוגמה חקלאי קפה ממקסיקו בשם דייגו.לדייגו יש שטח חקלאי של 4 דונם בו הוא מגדל קפה.כמעט בכל השטח הוא שתל עצי קפה מזן בורבון (זן המשתייך למין הערביקה) דייגו מצליח להפיק בשנה 500 קג קפה ירוק אותו הוא מוכר לבתי קלייה ברחבי העולם.כיוון שלדייגו יש המון יבול קפה הוא בנה תחנת שטיפה (מקום בו הוא מעבד את הקפה) בסמוך לשדהו.בעצם לדייגו יש שדה קפה עם עצים מזן בורבון וזה מה שהוא מוכר.
באותו האזור יש חקלאי בשם לואיס ולו יש 4 דונם עם עצים מסוג קטורה (זן המשתייך למין הערביקה).גם הוא מפיק 500 דונם של קפה ירוק בשנה ואותו מעבד בחווה שלו.בעצם ללואיס יש שדה קפה עם עצים מזן קטורה.
גם בקולומביה לדוגמה לאלברז יש שדה גדול מאוד ובו הוא מגדל עצי קפה מזן טיפיקה (זן המשתייך למין הערביקה) וממנו הוא מייצר 2 טון בשנה.ברור שלאלברז יש תחנת שטיפה בחווה שלו והוא אחראי לתהליך הזה הרי הוא מייצר המון קפה.
וכך אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד...מה שאני בעצם מנסה לומר זה שהיום ברוב העולם חקלאי הקפה מגדלים ומעבדים את זני הקפה בחווה שלהם, והם ידועים בזנים שהם בחרו לשתול כמה שנים קודם.אם בית קלייה מסוים רוצה לרכוש קפה מזן קטורה הוא יודע לפנות ללואיס ואם מעדיף טיפיקה הוא יפנה אלברז.
באתיופיה המשחק הוא מעט שונה, ופה נבין את המושג HEIRLOOM
באתיופיה להמון בתים פרטיים עם שטח גידול קטן יחסית יש עצי קפה בגינה, רובם לא יודעים את זן הקפה ואלה עצים שהם ירשו לפני שנים רבות.כדי להרוויח עוד כמה פרוטות למשק הבית בכל עונה כאשר פירות הקפה בשלים הם קוטפים אותם ומוכרים אותם לתחנת השטיפה האיזורית שקרובה אליהם.
הופההה הבנתם?למשפחה קטנה עם כמה עצי קפה בודדים בגינה שמצליחה לקטוף נגיד 5 ק"ג בשנה לא שווה לבנות תחנת עיבוד/שטיפה בביתה, אך כן שווה לה למכור את הקפה ולהרוויח עוד כמה פרוטות למשק הבית.
תחנות עיבוד באתיופיה
באתיופיה יש תחנות עיבוד שטיפה איזוריות שקונות קפה מהמון משפחות או מגדלים קטנים.בזמן העיבוד כל הכמויות הקטנות שנרכשו מתערבבות ויוצרות טעם ״איזורי״.זהו בעצם ערבוב של זנים מקומיים מאותו איזור, זני ירושה.
צרכני הקפה האתיופי יודעים שקפה מאתיופיה לרוב מחולק לשמות הללו:
SIDAMO
YIRGESHEF
GAMBELA
אלה הם בעצם חבלי ארץ באתיופיה שהם מהווים אזורי גידול.
בבלוג מס' 3 דיברנו על טרואר , ובגלל שתחנת העיבוד בסידמו לדוגמה רוכשת קפה ממגדלים רק מאיזור סידמו, ובגלל הטרואר של איזור זה, ובגלל שאותם מגדלים קטנים מוכרים לאותה תחנת שטיפה בכל שנה, הטעם יהיה דומה וייחודי ויחזיר צרכנים לקנייה חוזרת.
לסיכום
זוהי תופעה מדהימה שנוצרה באופן טבעי ומייצר הישרדותי של המשפחות.המילה HEIRLOOM אומרת ירושה, זנים שהיו בגינות של המגדלים והמשפחות את הצמחים האלה הם כנראה ירשו, ואתיופיה עצמה ירשה את צמח הקפה שם הוא התגלה וגדל באופן פראי.
אז קפה מאתיופיה כמעט תמיד יהיה עשיר ומגוון בטעמים.
כיום קבוצות מטעם המדינה וארגונים פרטיים עובדים קשה כדי לתייג ולבדל זנים של קפה מאתיופיה כדי ללמוד עוד על איך הצמח הזה התפתח באופן טבעי בקרקע הזו.אבל כנראה שהשיטה הזו שנוצרה עם תחנות השטיפה לא תעלם כלכך מהר כי זה פשוט עובד ובעיקר טעים.
אז כשתראו על שקית הקפה שלכם תחת הרובריקה זן את המילה HEIRLOOM תדעו ש-95% שאתם מקבלים קפה פשוט טוב תמיד ומעניין.
זה אחד הבלוגים האהובים עלי פהמקווה שנהניתם.בדקו ממש עכשיו במלאי אם יש לנו קפה מאתיופיה מסוג HEIRLOOM.
Comments